עידית אורני-אופיר- מדריכת הורים, ליווי רגשי סביב ההיריון והלידה, עיבוד חווית הלידה, כולל פגים, ויועצת משפחתית
שילוב בין ידע מקצועי וניסיון אישי רחב
חוויתי את נושא הפגות על בשרי. כל ארבעת ילדיי נולדו טרם זמנם. הבכורה בשבוע ה-29 עם בעיות נשימה וחודשיים וחצי בפגייה, שניים בשבוע ה-34 ושבועיים בפגייה, והאחרונה בשבוע ה-36 (בדיקה ושחרור מיידי). יש בי השילוב בין ידע מקצועי וניסיון אישי רחב, החוויות מהבטן. אני מבינה מה זה ללדת לפני הזמן, להשאיר את התינוק בפגייה, לשבת לידו ולראות איך צוות רפואי מטפל בילד שלך, והילדים האחרים שהשארת בבית, והקשיים בזוגיות...
את עבודת הגמר שלי בייעוץ משפחתי עשיתי בנושא התמיכה בהורים לפגים.
ליווי רגשי לאישה בפגייה
בדרך כלל ההורים לא יודעים שהלידה תתרחש לפני הזמן אלא במקרים שמדובר בהריון מרובה עוברים או הריון בסיכון (רעלת היריון). במקרים כאלה ניתן לערוך להם סיור מוקדם בפגייה. זה עשוי לעזור אבל לא תמיד מצליח לחלחל. לפעמים נשים בהריון בסיכון מתקשרות אליי ומבקשות לדעת מה צפוי להן.
נדרש ליווי רגשי לאישה שעברה חוויה של לידה מוקדמת, בהפתעה, תחושת אשמה, איך הגוף שלי לא החזיק את ההיריון, מה לא עשיתי בסדר... זו טראומה, לא לקחת את הילד הביתה... צריך לתת לאם מענה רגשי שיאפשר לה להבין שהיא לא אשמה, ושגם לא צריך לכעוס על פג כי גם הוא לא אשם.
הפגיות מעודדות את הקשר בין ההורים לפגים - להעיר, להחזיק, להאכיל, לקלח...
מחוץ לפגייה - אין תמיכה ממוסדת בהורים
הפגים מקבלים טיפול רפואי ומעקב התפתחותי ואילו ההורים לא מקבלים מהמדינה כל ליווי ותמיכה. ההתמודדות שלהם מתחילה עם צאתם מהפגייה הביתה. תחושה אמביוולנטית – מצד אחד שמחה שחוזרים הביתה, מצד שני החששות. עד עכשיו התינוק היה תחת השגחה רפואית, אין לי יותר מוניטור שיתריע על הפסקת נשימה, ומה אעשה אם זה יקרה בבית... הפחד מציף, ונותר הספק, אם התינוק בריא, אם נגרמו לו נזקים... ואי אפשר לישון בלילה, צריך לקום כל 3 שעות כדי להאכיל אותם. כיוון שהם לא מתעוררים בעצמם בבכי, צריך להעיר אותם וליזום האכלה כדי לוודא שיאכלו במרווחים קבועים... וכל הזמן בודקים שהם נושמים.
להתגבר על הפחד
אני יכולה להבין מה מניע את הפחד הזה. אחרי שנעסוק בו באופן רגשי, הפחד יפוג, אולי לא ייעלם לחלוטין, אבל האימא תקבל כלים כדי להבין ממה נובע הפחד ולמצוא משאבים כדי להתגבר על הפחד. היא תצא מזה, ותרגיש טוב עם עצמה, ותעשה הכל בביטחון ובעוצמה. ככל שהיא תהיה בטוחה בעצמה ובתפקודה ותקדם את התינוק – היא תוכל לחזק את הקשר אתו (ובמקרים שנוצרה דחייה – להתגבר עליה)
ליווי רגשי בבית
הליווי הרגשי יכול להתחיל עוד בפגייה, עם היציאה הביתה ולפעמים אפילו אחרי שנה, לפעמים לקראת או במהלך ההיריון הבא. הם באים לדבר, לאוורר את הרגשות, לעבד את החוויה ומה עבר עליהם בבית, ולקבל תמיכה כי הסביבה שלהם לא תמיד יודעת להכיל את המצוקות שלהם.
וצריך להבין שההתפתחות שלהם היא על פי הגיל המתוקן ולא על פי הגיל הכרונולוגי... אם תינוק רגיל מסתכל עליך, מקשיב לקול שלך, בחצי חיוך – פגים גם לא בוכים וגם לא מחייכים. הקשר איתם לא מתגמל ואז החיבור בין האם לתינוק לא מתחיל באופן טבעי. לפעמים, להורים שעסוקים כל הזמן בטיפול בתינוק ובבדיקות מעקב - אין זמן לטפל בעצמם. רק אחרי שנכנסו לשגרה זה פתאום מציף אותם...
ליווי התפתחותי
כשיש עיכוב התפתחותי, להורים יש תפקיד גדול בסגירת הפער, ולכן צריך לתת להורים הדרכה נכונה בנושא ההתפתחותי, והליווי ההתפתחותי בטיפת חלב אמור להרגיע את האם שאין לה מה לדאוג ושעליה להתייחס לגיל המתוקן של התינוק. שהוא רק בן חודש, לא בן שלושה חודשים...
אני מאמינה באינטואיציה אימהית. אם דואגת שיש לה ספק באשר להתפתחות הילד – מומלץ שתלך לבדוק אותו אצל רופא התפתחותי.
הלבוש
בתקופה שלי בכלל לא היו בגדים לפגים, אני יכולה להבין כמה זה מתסכל. בגד לפג זה אומר שצריך תמיד לקנות את הבגדים הכי קטנים, שניתן יהיה להלביש להפשיט אותו בקלות, שיהיו נוחים גם לתינוק, ולא תמיד אפשר להשאיל בגדים מהורים אחרים... זה לא רק עניין פיזי – זה גם עניין רגשי. כמו כל הורה, את רוצה להלביש את התינוק שלך בבגדים יפים, שיתאימו למימדים שלו, שייראו עליו אסתטיים ולא מסורבלים. זה נורמלי שהורה ירצה שהתינוק שלו ייראה רגיל, והבגד הוא חלק מהעניין. זה מחזק את הקשר ומרחיב את הלב. חשוב מאד 100% כותנה על מנת לשמור על העור מאד עדין של הפג.